חופה

בימים עברו חופה הייתה חדר בו היו מתייחדים החתן והכלה למשך שבעה ימים לאחר חגיגת הנישואין, אך כיום המונח חופה מתייחס יריעת בד המוחזקת על ידי ארבעה עמודים אשר אותם נושאים מקורבי הנישאים, ואשר תחתיה הם מקיימים את טקס הנישואין. כמו כן, בעבר תקופת האירוסין ארכה כשנה, שנה שבה האישה מבצעת תהליך של מעבר מרשות האב לרשות הבעל. 

כיום גם האירוסין וגם הקידושין נעשים תחת החופה במהלך טקס הנישואים.

חלוקות הדעות לגבי תקפותה של החופה הנוכחית של זמננו ולכן ישנן מספר פעולות שיש לבצע כדי לוודא שהכלה אכן עברה לרשות בעלה הטרי. בנוסף, כיום ישנו חדר התייחדות אליו הולכים בני הזוג לאחר חופה. הטענה היא שהחופה מיועדת לאיחוד, או התייחדות בני הזוג, ולכן עליהם להתייחד בחדר לאחריה, כיוון שבחופה עצמה אין התייחדות של ממש. עוד נהוג לכסות את הכלה בהינומה המסמלת את כניסתה לחופה ואת המעבר מרשות האב לרשות הבעל.ישנן גם מספר ברכות שצריכות להיאמר, וגם על כך ישנה מחלוקת.  ישנן שתי ברכות נפרדות, אחת על האירוסין ואחת על הנישואין. תחילה נאמרת הברכה על האירוסין ולאחר מכן עונד החתן את הטבעת על אצבעה של הכלה ואומר את הברכה: "הרי את מקודשת לי." לאחר מכן מברכים על הנישואין. לכן, נשאלת השאלה האם לברך את שתי הברכות על אותה כוס יין או שמא יש צורך בשתי כוסות נפרדות. ליתר ביטחון הוחלט לברך על שתי כוסות שונות. כמו כן, ישנה גם הברכה על היין ("בורא פרי הגפן"), וכדי שהיא לא תהיה מבוטלת נהוג להקריא את הכתובה בין ברכות האירוסין לברכות הנישואין. בחלק מטקסי הנישואין מזמינים את האורחים לשאת ברכות נישואין בזמן החופה, ולאחר מכן מסיימים את הטקס. כך שלמעשה חופה, מנהג יהודי מסורתי עתיק יומין, הוא למעשה גם טקס הנישואין. לכן, פעמים רבות כאשר מדובר על חופה הכוונה היא לנישואים, או לחתונה. עוד מנהג חשוב בטקס הנישואין המסורתי הוא ליווי הכלה לחופה, אשר נחשב לגמילות חסדים, ונקרא "הכנת הכלה".

בזמן טקס נישואין תחת חופה

ללונה תקליטנים הינה חברה המציעה שירותי מוזיקה לכל אירוע. החברה מתמחה בהתאמת הפן המוזיקלי של האירוע לאווירה המסוימת והייחודית שלו, בהתאם לדרישות בעלי האירוע ואופי הקהל. בללונה תקליטנים ניתן למצוא מגוון של תקליטנים והרכבים מוזיקליים מקצועיים ומיומנים אשר יהפכו כל אירוע לבלתי נשכח.